על ארבעה בנים דיברה התורה. ואני רוצה לדבר איתכם על ההצגה "זינגר" של תיאטרון הקאמרי.
על ארבעה שחקנים התורה של זינגר. מבוסס על סיפור אמיתי
עמוס תמם בתפקיד זינגר היהודי ניצול השואה, שאחרי השואה הגיע לאנגליה עם רצון לפרוץ, להצליח, להתעשר והכי חשוב - לשכוח את כל מה שעבר.
איתו סטפן - אחיינו של זינגר שהציל אותו - בתפקיד נדב נייטס הכה מוכשר, שמשחק בעדינות את ניצול השואה הרגיש, שהיה חזק ומתוחכם כדי לשרוד, אבל לא יכל להשאיר את התחושות שלו מאחור.
שלישי בחבורה - רמי ברוך, שמשחק קצין אוקראיני וגם את דמותו של המספר. רביעי בחבורה - רוי מילר האדיר שגונב את ההצגה כ 'מניק' ניצול השואה שנפגע בראשו ובמוחו מרוב מכות שקיבל מהקצין וגם מזינגר בכפייה של הקצין האוקראייני.
לאחר הדקות הראשונות של מחנה ההשמדה, מגיעים זינגר, סטפן ומניק לאנגליה, התפאורה הופכת אותיות כתובות SINGER ובתוכה תזמורת המהפכה שמלווה את כל ההצגה באופן אדיר ומרגש.
זינגר מנסה להתעשר באנגליה, תוך שהוא סוחב איתו את מניק. סטפן כבר מתבודד עם עצמו לחיים משלו.
שימו לב, בחצייה השני של ההצגה, הקצב הוא שונה יותר, התפאורה מתחלפת ואנחנו מקבלים שינוי מרענן לכמה שנים קדימה בחייו / מותו של זינגר.
הצגה סוחפת, מעניינת וארוכה, במשך שלוש שעות הקהל מרותק, רגישותו של סטפן - נדב נייטס, נארגה לצד קור הרוח של זינגר והריקוד הזה מככב בהצגה.
בתום ההצגה הקהל על הרגליים דקות ארוכות, וזם גם לא מספיק, לא רצינו ללכת, לא להפרד ולחבק הכי חזק את מניק!
*****
